שינטו – כינוי לדת הרווחת ביפן. שינטו היא האמונה בקאמי. המילה קאמי מתארת רוח, נשמה או אל. חלקם חסרי צורה כלל, וללא חשיבות יתרה לאל זה או אחר.
קאמי יכול להיות כמעט כל דבר, ויכול להיות מצוי בכל מקום, מהבתים פנימה, במקדשים ובטבע.
על פי האמונה העולם מלא באלים שנקראים קאמי. קאמי המצוי במיקום מסוים נותן למקום את קדושתו ובדרך כלל יהיו במקומות הכי יפים, גבוהים וכדומה.
רובם מייצגים את הכוחות בטבע, מים אדמה רוח… ועל פי האמונה יכולים להועיל לבני האדם או לפגוע בהם, תלוי כמה מרצים אותם.
שינטו ובודהיזם משולבים בינהם שנים רבות ביפן.
למרות השינוי בהשקפת העולם בן הזרמים רוב היפנים אינם מדקדקים בניהם ופשוט מקיימים את שניהם. כך הם יכולים לחיות את חייהם על פי השינטו אך עורכים גם טקסים בודהיסטים. השוני בן הזרמים משלים בין שנהם.
למרות שהקמי היא דת ללא מצוות כתבים או חוקים , הוא מכיל בתוכו ארבע הבנות הנושאים אילו:
משפחה ומסורת– המשפחה נתפסת כמסגרת העיקרית להמשך המסורת.
חיבור לטבע – הטבע הוא מקודש. לחיות בהרמוניה עם הטבע הינו לחיות בהרמוניה עם הקאמי.
ניקיון פיזי – שטיפת הגוף בתדירות גבוהה. העם היפני עושה שימוש תכוף באונסונים הרבים הפזורים ברחבי יפן והאהובים עליהם כל כך כדרך חיים במשך שנים רבות ועד היום. אונסן – מתחם רחצה.
מאטסורי – טקסים ופסטיבלים עבור הקאמי, כמו חגיגות השנה החדשה ופסטיבל הסתיו.
מקדש שינטו
בבואך לביקור במקד שינטו יקדם את פניך – שער. שער זה ניקרא טורי והוא מהווה כמעבר בין העולם הרגיל שבחוץ לבין מקום קדוש בו מצוי המקדש. הטורי עשוי מעץ או מאבן.
שערים ניתן לראות גם בפסגות ההרים, באמצע אגם ובעוד מקומות בטבע.
שער טורי מפורסם , השער הצף, מצוי במקדש יצוקושימה על האי מיאגמה והוא אחד העתיקים ביפן. 
הוא ממוקם בתוך המים ובשעות השפל ניתן להגיע עד אליו ברגל.
לכוהנים במקדשים לוקח שנים על מנת ללמוד את כל הטקסים ובדרך כלל היות מעבירים את הכהונה בירושה במשפחה.
הכוהנים בדרך כלל נישאו ולא חיו חיים נזיריים, ובעיקר עסקו בקשר בין עולם הרוחות ועולם החיים.
אנשי עסקים מגיעים למקדשי השינטו על מנת לקבל ברכה מהכוהנים להצלחה של עסקה גדולה. כמו כן מתקיימות בהם חתונות.
במקדשים נתלים על ידי המאמינים פיסות עץ עליהם כתוביות שונות לברכה. 
במקדשים מצוי ארון גדול עם המון מגרות קטנות. בכל מגרה מודפס כיתוב על עתידות. עליו ישנו כלי מעץ אשר בתוכו מצויים מקלות דקים אשר על כל אחד מהם מוטבע מספר. מערבבים את הכלי, ומוציאים מקלון. המספר המוטבע על המקלון זו המגרה שיש לפתוח ולהוציא ממנה את הפתק. ומקווים לטוב.
במידה וטוב, שמחים. במידה ולא אפשר לתלות את הנייר על חבלים המצויים במקום על מנת שקדושת המקום “תשנה” “תשפר” את העתיד או המזל המתואר על הנייר. 
באהבה גדולה
רבי