שינויים בחייו של האדם יכולים להיות יזומים על ידי האדם עצמו או כאילו שמתרחשים ללא שליטה, שבאים מבחוץ.
שינויים יזומים על ידינו יהיו בדרך כלל לטובה, לשיפור המצב בו אנו מצויים , בין אם מתוך רצון להתקדם ולא להישאר במקום או מיתוך שינוי חשיבתי שמוביל לדרכי פעולה או תגובה שונים ממה שהיה עד כעשיו.
לא תמיד נדע מה תהיה תוצאת השינוי בחיינו, כלומר השינוי יכול לערער את השיגרה, הידוע והבטוח בחיינו מבלי לדעת
מה יהיה בקצה…
שינוי לשיפור חיינו יכול להיות מתוך ההבנה שבמידה ובמצבים מסוימים אחשוב או אתנהג בדרך אחרת מאשר התנהגתי עד עכשיו, זה יקל מאוד על חיי ועל בריאותי לדוגמא.
שינוי חשיבתי על דבר מסוים או נושא מסוים יכול להיות ממש פתאום עם ההתקדמות בגיל שלנו . “פתאום” ההבנה משתנה,
ומה שחשבנו בגיל 22 על דבר מסוים ניראה ממש לא חשוב או עקרוני בגיל 32… לפתע באה ההבנה שמה שהתעקשנו עליו ממש לא חשוב עכשיו, ואפשר גם אחרת.
זה קורה עקב הניסיון שנרכש במהלך השנים שעברנו.
ליצור שינוי יזום לא תמיד קל למרות ההבנה שהשינוי ישפר את חיינו, היות והאדם יעדיף את המוכר והבטוח, יעדיף את הקרקע היציבה.
ההבנה לצורך בשינוי היא מודעות עצמית שהגענו אליה לבד או שיצאנו לחפש את המורים הנכונים לנו ובעזרתם ללמוד ולקבל כלים, כיצד ליישם ולהפוך את השינוי לחלק מאתנו. מתוך ההבנה שחיינו יהיו טובים ובריאים יותר.
עצם הרצון לשנות היא המודעות. זהו תהליך, זוהי דרך שנלך בה ונתרגל עד שהשינוי ייטמע בתוכנו ויהיה חלק ממה שאנחנו.
שינוי בחיים יכול להתרחש גם ללא שום שליטה שלנו, אלא שקורה סביבנו והקשור בנו, ומשפיע עלינו לטובה או לרעה.
לדוגמא, אדם קרוב אלינו שנפטר לפתע, ויוצר בור בחיים שלנו ואולי גם יכניס אותנו להלם, יזעזע את הקרקע שעליה אנו הולכים, יזיז אותנו מהמוכר והידוע, ומה שנותר לנו לעשות הוא למצוא דרך להתמודד ולקבל את המצב ולהבין איך אנו מתמודדים
עם המצב החדש בחיינו.
השינויים שמתרחשים סביבנו לאחרונה בהחלט שינו תפיסתית איך אנשים רואים את החיים שלהם. שינוי תפיסתי מביא לשינוי צורת ההתנהגות והתגובה במצבים שונים בחיים.
מצב של הגבלת חופש הפעולה, סגירות ובידוד, הביא לתוצאה של ריחוק חברתי כפוי שהביא בלי ברירה, לשינוי תפיסתי והתנהגותי עקב ההבנה של תחלואה חברתית ציבורית מתפשטת, שגורמת בחלק מהמקרים למוות.
במקרה זה אין לנו שום שליטה, מלבד לקחת אחריות אישית לעצמנו בלבד, למעננו ולמען הכלל.
הריחוק והחשש החברתי מאלץ צורת התנהגות שונה, שהן ממש לא חלק ממהות האדם שהוא יצור חברתי ובכלל שונה מכל מה שגדלנו עליו והורגלנו אליו עד כה.
נוצר מצב חדש שמחייב אותנו לחשוב בכל פעם שאנו נפגשים עם אנשים קרובים או זרים, איך להתנהג ומה לעשות.
המצב הקודם של קרבה פיזית, חיבוק, שהיה במחיצת הרבה אנשים וכדומה, נכנס לסימן שאלה ומדליק נורות אזהרה אם בכלל אני רוצה את המצב הזה…?
כל אחד מאתנו לוקח את המצב החדש לכיוונים הנכונים לו, ואומר לעצמו : עד עכשיו עשיתי ופעלתי כך וכך, כרגע זה לא מתאים ולא נכון עבורי.
השאלה שנשאלת עכשיו היא איך אני מסתגל למצב החדש?
האם אני נילחץ ומאבד את העשתונות, או מבין את השנוי שנוצר לוקח בחשבון את כל גורמי המצב, ומשתדל להתאים את עצמי אליו בהדרגה?
גם זה תהליך. נכון, אני נאלץ להביא את עצמי לשינוי אבל עדיין נשאר מפוקס ומודע לעצמי ולסביבה ומשנה את התפיסה בהדרגה.
ככל שהאדם יותר חזק נפשית ומודע לעצמו, בדרך כלל גם שינויים כפויים ופתאומיים בחיים יביאו להסתגלות יותר נכונה וטובה. ותמיד בהדרגה.
כל שינוי הדרגתי הוא בדרך כלל טוב יותר תוצאתי משינוי דרסטי ומהיר. כי הכל הוא תהליך בכמה מישורים, וכשזה מהיר מידי התוצאה בדרך כלל פחות טובה מאשר שינוי הדרגתי שמתרחש במישורים השונים לאט עד שזה נטמע בתוכנו מבלי לגרום
נזק או הלם.
אז איך אתם פועלים במצבים חדשים?
תהיו אנשים טובים לעצמכם ולסביבה כי אנו חלק ממנה אם נרצה או לא.
באהבה גדולה
רבי